המדריך הקצר להתמודדות עם התקפי חרדה

התקף חרדה הוא אירוע מלחיץ מבחינה פיזית ונפשית אך אינו מסוכן. הוא גורר בעקבותיו תגובות גופניות לא נעימות כמו, נשימות מהירות ושטוחות, דפיקות לב מואצות, יובש בפה, תחושת מחנק, סחרחורת, רעד בגוף, הזעה מוגברת, תחושות חום פנימיות, בחילות ועוד. אנשים רבים חווים התקף חרדה ולרוב, חושבים שהם עוברים התקף לב, עומדים לאבד את ההכרה או להשתגע. ישנם מצבים בהם התקף חרדה מגיע בעקבות אירוע מלחיץ שקרה או שעתיד להיות. ומצבים אחרים בהם נראה כי ההתקף קורה ללא אירוע מקדים. בבדיקה מעמיקה יותר, נגלה סימנים שהעידו על התפתחותו של התקף החרדה. תחושות פיזיות קשות אלו ואחרות, מהוות תגובות למתח נפשי ברמות גבוהות מאוד, אצל האדם.

אם אמרנו שהתקפי החרדה הן ביטוי חיצוני למתח ברמות גבוהות אז נשאלת השאלה, מהו בעצם המקור הפנימי / נפשי של התקפי החרדה? במקרים רבים אנשים לא יודעים מהו המקור הנפשי להיווצרות של התקפי חרדה. בשל כך, אחד הדברים השכיחים שקורים הוא הימנעות מאותה פעילות שלדעתם גרמה להתקף החרדה. לדוגמא: אדם החווה התקף חרדה בתוך מעלית, מחליט לעלות במדרגות ונמנע משימוש במעליות. ההימנעות אינה פותרת את הבעיה אלא רק משמרת ומעלה את עוצמת החרדה. חשוב לציין כי, לחרדות יש נטייה להתפתח עד לכדי הפרעת חרדה, אם לא מטפלים בהן. על מנת, להבין את המקור לחרדות חשוב להגיע לטיפול פסיכותרפויטי ולטפל בשורש הבעיה.

במהלך התקף חרדה האדם מרגיש שהגוף שלו שולט בו והוא חסר אונים מול התחושות הקשות. בעזרת טיפול פסיכותרפויטי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ניתן להוריד התקפי חרדה ולחזור לתפקוד תקין. כמו כן, בעזרת פסיכותרפיה ניתן ללמוד כיצד להתמודד עם התקפי חרדה ולהוריד את התחושות הפיזיות הקשות ואת המחשבות הטורדניות שלרוב מעלות ומלוות את התקפי החרדה.

אנשים הסובלים מהתקפי חרדה זקוקים לכלים שיעזרו להם להרגיש כי הם בשליטה על גופם וחייהם. להלן מספר כלים חשובים שיכולים לסייע לכם בזמן התקף חרדה:

  1. זכרו התקף חרדה, עובר. אין צורך לנסוע למיון ואתם לא הולכים להשתגע. אל תנסו להילחם בהתקף החרדה, תקבלו אותו, תאפשרו להתקף לעבור ולעוצמת החרדה לרדת.
  2. שימו לב לסימן המעורר את התקף החרדה. התקפי חרדה יכולים להגיע ממצבים שונים כמו, רעב, חוסר שינה, חוסר סדר במרחב הפיזי ועוד. טיפול מקדים במצבים אלו ואחרים, יפחיתו את התקפי החרדה משמעותית.
  3. במצבים רבים להתקפי חרדה יש נטייה לחזור. חשוב לא להימנע מהפעילויות שמעוררות את התקף החרדה. הימנעות רק תשמר ותחזק את עוצמה החרדה.
  4. תרגילי קרקוע – עוזרים למקד את האדם הנמצא בחרדה במשהו אחר ומסייעים בהחזרת תחושת השליטה:
  • סופרים פינות במרחב – מסתכלים על החדר, מתמקדים בפינות וסופרים אותן.
  • מתמקדים בצבע מסוים – אומרים בקול את כל החפצים בצבע הנבחר.
  • מתארים לפרטים את כל מה שרואים בחדר.
  • פעולה קוגניטיבית – מנסים לבצע פעולה חשבונית פשוטה (2+2 / 5+5 / 7+3 ועוד) דבר זה, מסייע בהורדת רמות המתח, מאפשר חשיבה רציונאלית ומוריד חרדה.
  • יושבים ודוחפים את העקבים לכיוון הרצפה כמה שיותר חזק – תדמיינו שאתם מורידים את הרצפה באמצעות כפות הרגליים.
  • רוב האנשים חושבים שבזמן התקף חרדה עליהם לנשום עמוק. פעולה זו אינה מרגיעה כלל, אלא, מעלה דופק, סחרחורת ובעצם מעלה את עוצמת התקף החרדה. אז מה נכון לעשות? נושמים בצורה רגועה ואז נושפים אוויר כלפי חוץ עד כמה שניתן. עוצרים את הנשימה, סופרים 3 שניות ושואפים אוויר חזרה פנימה. תרגיל זה מאפשר להירגע באמצעות הכנסת חמצן למוח. חוזרים על פעולה זו עד לרגיעה.
  • מכווצים אגרופים ומשחררים אותם. חוזרים על פעולה זו מספר פעמים עד לקבלת רגיעה.

בנקודה זאת אציין, הכלים שכתובים במאמר אינם מהווים תחליף לטיפול פסיכותרפויטי. בקליניקה שלי באשקלון אני מטפלת במגוון רחב של חרדות. הטיפול מתבצע באמצעות שילוב של מספר שיטות וכלים כמו, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי / EMDR / SE / EFT. התוכנית הטיפולית נקבעת בהתאם לקשיים, היכולות והצרכים של המטופל.